שריפת גז
מבער לשריפת גז: ההבדלים, האפשרויות והפרמטרים הנכונים
השריפה של גזים מגוונים היא תהליך מרכזי בתעשייה. בחירת הגז המתאים תלויה במגבלות ובצרכים הספציפיים של התהליך. במאמר זה נבחן את הגזים השונים, ההבדלים ביניהם והפרמטרים הנכונים לשריפתם.
גז פחמימני מעובה (גפ"מ) המכונה גם גז בישול
- הרכב כימי: בעיקר פרופאן ובוטאן.
- רמת זיהום: גבוהה בהשוואה לגזים אחרים.
- נפיצות: גבוהה.
- אחסון: בטנקים מיוחדים בלחצים גבוהים.
- עלויות: בינוניות.
- נצילות מבעירה: בינונית.
גז טבעי
- הרכב כימי: בעיקר מתאן, אך ישנם גם רכיבים נוספים כמו אתאן, פרופאן ומימן.
- רמת זיהום: נמוכה בהשוואה לגפ"מ.
- נפיצות: בינונית.
- אחסון: בטנקים מיוחדים או בתת הקרקע.
- עלויות: גבוהות במקומות שאין בהם מאגרים טבעיים.
- נצילות מבעירה: גבוהה.
ביו-גז
- הרכב כימי: בעיקר מתאן ופחות מימן.
- רמת זיהום: נמוכה, מפליט פחות גזי חממה.
- נפיצות: נמוכה.
- אחסון: בטנקים מיוחדים או במערכות סגירה.
- עלויות: גבוהות בשל הצורך בתהליכים ביולוגיים.
- נצילות מבעירה: בינונית.
סיכום: בחירת הגז המתאים לשריפה תלויה במגבלות ובצרכים הספציפיים של התהליך. כל גז מצריך התאמות שונות במבער ויש לבחון את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לפי הצורך.
